סעיף 119א לפקודת מס הכנסה: חשיפה אישית בחובות מס של חברה ומה מומלץ לבחון כבר עכשיו

Newsletter Edition 92 – 02/09/2026

מאת: גלעד ברון, עו"ד, יונתן גדלוב, עו"ד.

בשנים האחרונות מתמודדת הפעילות העסקית בישראל עם רצף אירועים מטלטלים - ממשבר הקורונה ועד תקופות לחימה ממושכות - אשר יצרו עומס תפעולי, תזרימי ומשפטי על חברות ובעלי שליטה. במצבים מסוימים, פגיעה זו אינה מסתכמת בקושי עסקי זמני, אלא עלולה להוביל להפסקת פעילות, להליכי חדלות פירעון ואף לפירוק.

על רקע זה, חשוב להפנות תשומת לב לסעיף 119א לפקודת מס הכנסה - הוראה בעלת משמעות מעשית רבה, אשר עשויה לאפשר לרשות המסים, בנסיבות מסוימות, לייחס חובות מס של חברה גם לגורמים אחרים. מדובר בסעיף בעל השלכות משפטיות, מסחריות ותפעוליות, ולכן נכון להכיר את תחולתו ולהיערך אליו מראש.

מה קובע סעיף 119א לפקודה?

סעיף 119א קובע כמה מסלולי גבייה מיוחדים. ביחס לחבר בני אדם, אם קיים חוב מס והחברה התפרקה או העבירה את נכסיה ללא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לה אמצעים בישראל לסילוק החוב, ניתן לגבות את החוב ממי שקיבל את הנכסים. בנוסף, אם לחברה קיים חוב מס סופי והיא העבירה את פעילותה לחבר בני אדם אחר שבו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם, ללא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לה אמצעים בישראל לסילוק החוב, ניתן לגבות את החוב גם מהחבר האחר. עוד קובע הסעיף כי אם לחברה קיים חוב מס סופי והיא התפרקה או הפסיקה את פעילותה בלי לשלם את החוב, יראו את נכסיה כאילו הועברו לבעלי השליטה בה ללא תמורה, אלא אם הוכח אחרת להנחת דעתו של פקיד השומה. האפשרות השלישית היא למעשה חזקה הניתנת לסטירה, והיא קיימת לצד שתי החלופות האחרות. בעניינה, יש לציין כי ברע"א 4049/19 המשביר 365 החזקות בע"מ נ' עיריית כרמיאל ‏(נבו 25.1.2021)‏ נקבע כי "בעלי שליטה" בחברה שמתקיימות לגביה הנסיבות שבחלופה הם בעלי שליטה בפועל, בזמן אמת, ולא לשעבר.

בהתקיים התנאים הרלוונטיים, רשות המסים עשויה לנסות לגבות את חוב המס ממי שקיבל את הנכסים, מהחבר האחר שאליו הועברה הפעילות או מבעלי השליטה, לפי העניין. עם זאת, הסעיף מגביל את היקף הגבייה כך שלא ניתן לגבות יותר משווי הנכסים או הפעילות שהתקבלו ללא תמורה, או יותר מההפרש בין התמורה החלקית ששולמה לבין שוויים, בכפוף להוראות הסעיף לעניין מס ששולם בקשר להעברה.

לצד מסלולים אלה, סעיף 119א כולל גם הוראות ייחודיות נוספות שראוי להזכיר לצורך הצגת תמונה מלאה של הסעיף. כך, הסעיף מאפשר לגבות ממנהל בחבר בני אדם, שהוא גם בעל שליטה באותו חבר, את המס שנוכה ולא הועבר לפקיד השומה, אם הורשע בשל אי העברת מס שנוכה לפי סעיפים 219 או 224א ולא ניתן עוד לערער על הרשעתו. נוסף על כך, אם נקבעה לחבר בני אדם שומה בשל אחד המעשים המפורטים בסעיף 220, וערעור החבר על השומה נדחה בפסק דין חלוט או שלא הוגש ערעור לבית המשפט, ניתן לגבות את חוב המס שלא שולם גם ממי שהיה בעל תפקיד באותו חבר בעת ביצוע המעשה, אם בידי פקיד השומה ראיות לכאורה לכך שהמעשה נעשה בידיעתו, אלא אם הוכיח אותו בעל תפקיד כי נקט את כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת המעשה.

עקרונות דומים עשויים לחול גם ביחס ליחיד, אך בתנאים מצטברים ומוגדרים יותר: נדרש חוב מס סופי לשנת מס פלונית, וכן העברת נכסים ללא תמורה או בתמורה חלקית לקרוב או לחברה שהיחיד הוא בעל שליטה בה, בלי שנותרו ליחיד אמצעים בישראל לסילוק החוב. כמו כן, הסעיף מגביל גבייה זו בזמן, כך שניתן להפעילה כל עוד לא חלפו שלוש שנים מתום שנת המס שבה החוב הפך לסופי, או מתום שנת המס שבה הועברו הנכסים, לפי המאוחר.

מה המשמעות המעשית של הסעיף?

במובנים רבים, סעיף 119א משמש כמנגנון גבייה חריג בדיני המס, המאפשר לרשות המסים, בהתקיים התנאים הקבועים בו, להיפרע לא רק מהנישום המקורי אלא גם ממקבלי נכסים, מחברה קשורה שאליה הועברה פעילות, מבעלי שליטה, ובמקרים מסוימים אף מבעלי תפקיד. לכן, הסוגיה אינה מתמצה בשאלת המס בלבד, אלא נוגעת גם לאופן תכנון הפעילות, לתיעוד, לממשל תאגידי ולהתנהלות השוטפת.

ביטוי עדכני ומשמעותי לכך ניתן למצוא בפסק הדין בעניין זמיר פלדמן, שפורסם ביום 24.05.2026. באותו מקרה דחה בית המשפט את הערעור והותיר על כנו חיוב אישי בחובות המס של החברה מכוח סעיף 119א, לאחר שנקבע כי החברה הפסיקה את פעילותה ונותרה עם חובות מס, וכי המערער לא הצליח להוכיח את טענותיו ביחס להשתק שיפוטי, התיישנות, שיהוי או הסכמה קודמת של רשות המסים. בין היתר, ניתן משקל משמעותי לדוחות הכספיים של החברה שעליהם חתם המערער, אשר שימשו ראיה ליתרת חובו כלפי החברה. פסק הדין ממחיש היטב כי בהיעדר תשתית ראייתית מספקת, גם טענות מהותיות עשויות שלא להספיק.

לנוכח מציאות עסקית שבה חברות רבות פועלות תחת לחץ מתמשך, לסעיף 119א עשויה להיות השפעה ישירה על אופן ניסוח התקשרויות, על רמת התיעוד הנדרשת מבעלי שליטה ומנושאי משרה, על מבנה הפעילות העסקית ועל אופן קבלת ההחלטות בארגון.

לא מדובר בהוראה תיאורטית בלבד. בפועל, הסעיף עשוי להשפיע, בין היתר, על הנושאים הבאים:

• היקף האחריות והחשיפה האישית של בעלי שליטה וגורמים רלוונטיים נוספים.

• הצורך בבחינה מחודשת של הסכמים, עסקאות ומסמכים קיימים.

• רמת התיעוד, הבקרה וההתנהלות הפנימית בחברה.

• התאמת מנגנוני בקרה, נהלים ותהליכי עבודה למציאות המשפטית והעסקית הרלוונטית.

מה מומלץ לבחון כבר בשלב זה?

מניסיוננו, כאשר עולה שאלה בדבר תחולתו האפשרית של סעיף 119א, מומלץ לבחון מראש, בין היתר, את הסוגיות הבאות:

• האם אופי הפעילות, מבנה העסקה או התקשרות מסוימת עלולים להיכנס לגדרי הסעיף (כדוגמא, קיומם של טעמים מסחריים בפעולות השונות של החברה, עסקאות עם בעל שליטה או בעל עניין הן תמיד בגדר "חשודות" ולכן יש לעשותן בזהירות ראויה ובליווי מקצועי, דוגמא נוספת היא קיום הפרדת רכוש מלאה בין החברה לבעלי מניותיה).

• יש לבחון את נזילותה של החברה, ולנהל על כך מעכב סדור. "כרית ביטחון" ממשית וראויה שתשמש את החברה בעת הצורך היא עניין משמעותי ככל שמדובר על יישום הסעיף על ידי רשות המסים.

• יש לשים לב לעיתוי חלוקת דיבידנדים. בתי המשפט קבעו כי חלוקת דיבידנד נחשבת כהעברת נכס ללא תמורה לעניין הסעיף. לכן, ככל שהחברה מצויה בהליכי ביקורת מול רשות המסים בישראל, יש להימנע מביצוע חלוקת דיבידנדים.

• האם קיימת תשתית מסמכית מלאה, עקבית ומספקת התומכת בהתנהלות בפועל.

• האם יש צורך לעדכן מסמכים, נהלים, הסכמים או מנגנוני אישור פנימיים.

• האם קיימים מוקדי סיכון שניתן לצמצם באמצעות בדיקה מוקדמת ותכנון נכון.

• האם נדרשת היערכות משפטית, מיסויית או עסקית לפני קבלת החלטה מהותית.

למה חשוב לפעול מראש?

טיפול מוקדם, מדויק ומתועד היטב עשוי לצמצם חשיפה, למנוע מחלוקות עתידיות ולחזק את עמדת הנישום במקרה של בירור, אכיפה או הליך משפטי. מעבר לכך, בחינה יזומה של המצב המשפטי והעסקי מאפשרת קבלת החלטות מושכלות יותר, תוך שיפור הוודאות וניהול הסיכונים. במקרים מתאימים, ליווי נכון בשלב מוקדם עשוי לעשות הבדל ממשי בין מהלך עסקי מבוקר לבין חשיפה מיותרת בהמשך הדרך.

מנגנון דומה קיים גם בתחום המע"מ

לסיום, חשוב לציין כי לצד סעיף 119א לפקודת מס הכנסה קיים גם סעיף 106ב לחוק מס ערך מוסף, המעניק למנהל מע"מ כלי התמודדות במקרי גבייה מורכבים. אמנם מדובר בהסדר בעל תנאים ומאפיינים ייחודיים, אך הרציונל דומה. לכן, בכל מקרה שבו מתעוררת שאלה בדבר העברת נכסים, הפסקת פעילות או חשש לחשיפה אישית, מומלץ לבחון את התמונה המלאה מראש - הן במישור מס ההכנסה והן במישור המע"מ.